×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א ח׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת⁠־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיְהִ֞י שֶׁם⁠־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ (ג) וְלֹֽא⁠־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ⁠־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃ (ד) וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה׃ (ה) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֖נוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִֽם׃ (ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ז) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּי⁠־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (ח) כְּכׇֽל⁠־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר⁠־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד⁠־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם⁠־לָֽךְ׃ (ט) וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי⁠־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶל⁠־הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃ (יא) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת⁠־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ (יב) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי⁠־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ (יג) וְאֶת⁠־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ (יד) וְאֶת⁠־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶ֠ם וְאֶת⁠־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ (טו) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃ (טז) וְֽאֶת⁠־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת⁠־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת⁠־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת⁠־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ (יז) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ⁠־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ (יח) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹא⁠־יַעֲנֶ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (יט) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם⁠־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם⁠־אֲנַ֖חְנוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙א וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת⁠־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאׇזְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כב) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤הי״י֤ אֶל⁠־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א מַלְכֵּ֙נוּ֙ =ל,ק,ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א?!=מַלְכֵּ֙ינוּ֙ (כתיב מלא יו״ד); היו״ד ברורה למרות שהמקום מטושטש, ונראה שיש סימן מחיקה (ברויאר ציין את האות בספק). זוהי אחת מהאותיות הנדירות בכתר הסותרת את כל שאר כתבי⁠־היד הקרובים לו, ואין לה תמיכה במסורה; וראו גם בטבלה שבמבוא למהדורה זו.
E/ע
הערותNotes
(א)
רמז קה
ויהי כי זקן שמואל – אמר ליה ר׳ נחמן לרב יצחק ומי סיב כולי האי הא בר חמשין ותרתין שנין הוה דאמר מר מת בחמשים ושתים שנה זו היא מיתתו של שמואל הרמתי, אמר ליה הכי א״ר יוחנן זקנה קפצה עליו דכתיב נחמתי כי המלכתי את שאול (שמואל א ט״ו:י״א), אמר לפניו רבש״ע שקלתני כמשה ואהרן דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו (תהלים צ״ט:ו׳) מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יבטלו מעשה ידי בחיי, אמר הקב״ה היכי נעביד לימות שאול לא שביק שמואל, לימות שמואל אדוטר קא מרנני כולי עלמא אבתריה, לא לימות לא שאול ולא שמואל כבר הגיע מלכות בית דוד ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא, מיד קפצה עליו זקנה והיינו דכתיב ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה (שמואל א כ״ב:ו׳) וכי מה ענין גבעה אצל רמה אלא לומר לך מי גרם לשאול שיעמוד בגבעה שתי שנים ומחצה תפלתו של שמואל הרמתי, ומי מדחי גברא מקמי גברא, אין דאמר שמואל בר נחמני מאי דכתיב על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי (הושע ו׳:ה׳) במעשה ידיהם לא נאמר אלא באמרי פי אלמא מדחי גברא מקמי גברא.
(ג) ולא הלכו בניו בדרכיו – אר״ש בר נחמני א״ר יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה שנאמר ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים, וכתיב ולא הלכו בניו בדרכיו בדרכיו הוא דלא הלכו מיחטא נמי לא חטאו, אלא מה אני מקיים ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט שלא עשו כמעשה אביהם שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם שנאמר והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל (שמואל א ז׳:ט״ז), והם לא עשו כן אלא ישבו במקומם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם. כתנאי ויטו אחרי הבצע, ר׳ מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם, ר׳ יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים, ר׳ עקיבא אומר קופה יתירה של מעשר נטלו, ר׳ יוסי אומר מתנות נטלו בזרוע. (ה) עתה שימה לנו מלך לשפטנו – ר׳ אלעזר ברבי יוסי אומר זקנים שבאותו הדור כהוגן שאלו שנאמר עתה שימה לנו מלך לשפטנו, ועמי הארץ שבהם קלקלו שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו (שמואל א ח׳:כ׳).
כל האמור בפרשת המלך מלך מותר בו, ר׳ יהודה אומר לא נאמר פרשה זו אלא כדי ליראם ולבהלם. ר׳ נחמיה אומר לא נאמר פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר שום תשים עליך מלך (דברים י״ז:ט״ו) שתהא אימתו עליך. ר׳ נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתם, שנאמר אשימה עלי מלך ככל הגוים וגו׳ (דברים י״ז:י״ד).
רמז קו
ויאמר י״י אל שמואל שמע בקול העם (הזה) – תני ר׳ שמעון בן יוחאי אומר לא אותך מאסו כי אותי מאסו וכו׳ (שמואל א ח׳:ז׳) בשלשה דברים עתידים למאוס, במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש, אימתי מאסו שלשתם בימי ירבעם, הדא הוא דכתיב ויען איש ישראל ויאמרו אין לנו חלק בדוד1 זו מלכות שמים, ולא נחלה בבן ישי (מלכים א י״ב:ט״ז) זו מלכות בית דוד, איש לאהליו ישראל2 ולא לבית המקדש אל תקרי לאהליו אלא לאלהיו. א״ר סימון בר מנסיא אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את י״י אלהיהם (הושע ג׳:ה׳) זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם (הושע ג׳:ה׳) זו מלכות בית דוד, ופחדו אל י״י ואל טובו (הושע ג׳:ה׳) זה בית המקדש.
(יט) וימאנו העם לשמוע – ר׳ הונא ור׳ ירמיה בש״א שמואל בר ר׳ יצחק לפי שכתוב עד אנה מאנתם (שמות ט״ז:כ״ח) לכך כתיב וימאנו העם. חד קצר מת ושבק ליה חד ברא והוה אמיה מובלא ליה לאומנות והוא עריק מובלא ליה לכנישתא והוא עריק אמרה כל סמא דמלתא אנא מובלא ליה לאומנותיה דאבוהי. אזלא ויהבתיה גבי חבריה דאבוי אמר ליה הילך אלפיה אומנותיה דאבוי, הוה מעיל ליה והיידא אמר ליה חליש רישיה דנומתיא והוא מחליש רישיה ורגליה, אזל טעין ליה גבי אמיה אמר לה הילך תהא קברא ליה, לפיכך עד אנה מאנתם (שמות ט״ז:כ״ח) וימאנו העם. (כב)
רמז קז
ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו – ומי היה הגון לדבר ויהי איש מבנימין, ודכוותה והנערה אשר תיטב (אסתר ב׳:ד׳), ומי היה הגון לדבר איש יהודי, ודכוותה וירא אלהים את בני ישראל (שמות ב׳:כ״ה), מי היה הגון לדבר ומשה היה רועה (שמות ג׳:א׳). ר׳ יהושע בריה דרבי בירי מוסיף תרתי והוא לחץ את ישראל בחזקה (שופטים ד׳:ג׳) – בחרופין, ומי היה הגון לדבר ודבורה אשת נביאה. ודכוותה ויאמרו כל אנשי יבש (שמואל א י״א:א׳) גלעד, ומי היה הגון לדבר ויפתח הגלעדי.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בשמואל ב כ׳:א׳.
2 השוו ללשון הפסוק בשמואל ב כ׳:א׳.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×